#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"יז. האם מפגלים בחצי מתיר (מהקטרת קומץ לאכילה)?<p dir=""rtl"">האם מפגלים מהקטרה להקטרה (מקומץ ללבונה)?</p><p dir=""rtl"">האם מפגלים מהקטרת המנחה להקטרת לבונה ומלבונה לאכילה? </p>"	"בחצי מתיר - לר&quot;מ פיגול דמפגלים בחצי מתיר ולחכמים אין מפגלים בחצי מתיר אבל פסול (מדרבנן).<p dir=""rtl"">מהקטרה להקטרה - חריפי דפומפדיתא סוברים דלכו&quot;ע פיגל, שהרי חישב משהוא בכל המתיר, ואף שאין מתיר מפגל מתיר הכי כיון דהוקבע עמו בחד מנא כחד דמו. ורב חסדא בשם רב סובר שלכו&quot;ע אינו מפגל, דקומץ לאו מתיר הקטרה של הלבונה.</p><p dir=""rtl"">ממנחה ללבונה - לכו&quot;ע פיגל שחשב בהכל. </p>"	מנחות יז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יז: ב הקומץ את המנחה לאכול דבר שאין דרכו לאכול ולהקטיר דבר שאין דרכו להקטיר, מה דינו ומנין?	"חכמים מכשירים ור&quot;א פוסל, איכא למימר שר' יהודה אומר שסובר שחייב כרת ור' אלעזר אמר שסובר שזה מדרבנן ופטור מכרת {ובזה מתישבת הסתירה בדברי ר&quot;י שה&quot;נ כתנאי}, ואיכא למימר (וכן עיקר) שלכו&quot;ע פטור מהכרת.<p dir=""rtl"">אם נאמר שר' אליעזר סובר דהוי פיגול מדאורייתא, אמר ר' יוחנן שלמד זה מדכתיב אם &quot;האכול יאכל&quot; שני אכילות והוקשו זה לזה וכיון שקרא להקטרה לשון אכילה מחשבין מזה על זה. ורבנן דרשו לחושב על הקטרה בלשון אכילה א&quot;נ לשיעור הקטרה בכזית, ור&quot;א דורש משינוי הלשון. </p>"	מנחות יז:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יז: ג במה נחלקו ר' יהודה ור' אלעזר בדעת ר' אליעזר וחכמים בשוחט על מנת להניח וכד' ובלהקטיר דבר שאין דרכו להקטיר?	"אפשרות אחת לומר שר' יהודה אומר שרק להניח זה דרבנן אבל להקטיר דבר שאין דרכו להקטיר זה חיוב כרת לר&quot;א, ור' אלעזר סובר שר&quot;א תמיד פוטר מכרת.<p dir=""rtl"">איכא למימר (וכן עיקר) דלכו&quot;ע מדאורייתא ודאי שאין חייבים על לאכול דבר שאין דרכו לאכול ונחלקו ר&quot;א וחכמים האם יש איסור מדרבנן, אלא שלת&quot;ק להניח לכו&quot;ע כשרה, ולר' יהודה להניח לכו&quot;ע פסול מדאורייתא ואפ' מקצת דמו מדרבנן גזירה משום כל דמו (מכל מקום חכמים בעלמא ודאי חולקים על ר' יהודה ור&quot;א בן שמוע גם סבר שמה שאמר ר' יהודה זה רק במשנת ר&quot;א), ור' אלעזר אומר שבשניהם נחלקו. </p>"	מנחות יז:		
